שימוש בתקשורת תומכת חלופית (PECS)

למידה של תקשורת חליפית על ידי תמונות נפוצה בקרב ילדים המאובחנים על הספקטרום. מהן עקרונות השיטה וכיצד עשויה לסייע בלמידה?

למידה של תקשורת חליפית על ידי תמונות נפוצה בקרב ילדים על הספקטרום, ולשיטה זו מספר יתרונות מובהקים. השימוש בתקשורת חליפית של תמונות אינה דורשת מהסביבה להכיר שפות שונות כגון שפת סימנים. ילד שלומד ומצליח להשתמש בתקשורת חליפית על ידי תמונות יכול ליישם תקשורת זו במגוון של סביבות ועם אנשים רבים. מערכת של תקשורת חליפית הינה זולה, קומפקטית וניתנת להעברה בקלות ממקום למקום. בנוסף, מחקרים ומאמרים רבים בדקו את יעילות השימוש ותהליכי הלמידה של תקשורת זו. מחקרים מראים כי ניתן ללמד את השימוש בתקשורת החליפית בצורה מהירה ובכך להקנות לילד את האפשרות לתקשר עם סביבתו ומחקרים נוספים הראו כי השימוש בתקשורת חליפית של תמונות מגבירה תקשורת מילולית ספונטאנית אצל ילדים בעלי תקשורת מילולית מוגבלת. ישנם מרכיבים שונים בתהליך הלמידה של מערכת תקשורת זו, אשר מסייעים להתפתחות של שפה דבורה. מרכיבים אלו כוללים חיזוקים משמעותיים עבור הילד, סיועים מושהים והעברה של שליטת הגירוי מאנשים אשר נמצאים בסביבת הילד לתמונות (Charlop-Christy et al. 2002).
אחד העקרונות של ניתוח התנהגות יישומי הינו למידה של התנהגויות אשר מגבירות ומשפרות את רמת החיים של אנשים באשר הם. ההתנהגויות אשר נבחרות להגברה (או הפחתה) צריכות להיות חשובות לאדם מבחינה חברתית (Cooper 2006). היכולת לתקשר עם הסביבה בצורה פונקציונאלית בהחלט מהווה נקודה חשובה לרציונאל שבבחירת התנהגות זו להגברה.
שלבי הלמידה
על פי בונדי ופרוסט (2001) ישנם שישה שלבים ללמידה של שימוש בתקשורת חליפית של תמונות. להלן תמצית של כל אחד מן השלבים:

שלב ראשון: כיצד לתקשר?

בשלב הראשון הילד לומד ליצור תקשורת עם אנשים בסביבתו ללא שימוש במילים ושפה וורבלית. הילד לומד להתקרב לאדם נוסף, להושיט יד ולהחליף תמונה עבור פריט רצוי (פריט מחזק עבור הילד). שלב זה מקביל להתנהגות של ילדים בהתפתחות תקינה בגילאים 6-9 חודשים, אשר מפתחים אינטראקציות שונות עם אנשים בסביבתם, ומקבלים מחזקים בצורה של צחוק, חיוך, נתינה של חפץ וכדומה. בשלב זה של הלמידה אין חשיבות לתמונה עצמה ואין צורך להבחין בין תמונות שונות.
השותף לתקשורת צריך לשים לב לא לסייע לילד על ידי הושטת יד לפני שהילד מרים את התמונה על מנת להקנות לילד את האחריות על התקשורת ולא “לגנוב” לו אותה.
תהליך הלמידה של השלב הראשון לוקח פרק זמן קצר עד שהילד לומד לבד להחליף תמונה במחזק. חוזרים על שלב זה לאורך היום, משתמשים במחזקים שונים ומטפלים שונים על מנת להכליל את ההתנהגות לחפצים ומטפלים שונים.
הקריטריון להצלחה בשלב זה הינו כאשר הילד רואה חפץ רצוי הוא ירים תמונה, יושיט יד אל מישהו שבסביבתו וישחרר את התמונה על מנת לקבל את המחזק.

לרשימת אפליקציות המותאמות לילדים עם צרכים מיוחדים לחץ כאן

השלב השני: מרחק והתמדה

בשלב זה הילד לומד להתמיד לגבי ניסיונות התקשורת, גם כאשר הוא נתקל במכשולים או שינויים בסביבה. כמו כן בשלב זה מבצעים הדהייה מוחלטת של הסיועים השונים אשר מרמזים לילד מתי לבצע את התנהגות התקשורת. כאן הוא צריך להגיב לבד באופן עצמאי.
בשלב זה הילד ילמד כיצד לתת את התמונה בצורה עקבית גם כאשר השותף לתקשורת אינו מסתכל על הילד או כאשר הגב מופנה אל הילד. ילדים בהתפתחות תקינה משתמשים בעוצמת הקול שלהם כאשר הניסיונות הראשונים שלהם לתקשורת אינם נענים. לילדים אשר משתמשים בPECS אין תמיד יכולת וורבלית, ולכן יש ללמד אותם להמשיך לנסות לתקשר על ידי שיטות אחרות.
במהלך שלב זה התמונות איתם הילד מתקשר לא תמיד יהיו מולו כאשר הוא צריך אותם. הילד ילמד להביא את התמונה כאשר הוא צריך לתקשר.

השלב השלישי: אבחנה בין סימנים

השלב הבא הינו לימוד של אבחנה בין תמונות שונות. תכניות התערבות להגברת תקשורת מתחילות את שלב ההבחנה בהתאמה של תמונה לדוגמא (match to sample). הבחנה זו מתחילה בכך שהילד מתאים חפץ עם חפץ, חפץ לתמונה, תמונה לחפץ והלאה. על פי פרוטוקול הPECS, תהליך ההבחנה (picture learning) מתרחש בתוך המצב התקשורתי הקיים ואינם תלוי בהתנהגויות התאמה שכבר נרכשו.
אימון להבחנה מתחיל בהצגת שלל תמונות לילד ולמידה כי החלפת תמונה מסוימת מקבלת תוצאה מסוימת. טעות נפוצה הינה בחירה של שתי תמונות אשר מחזקות את הילד בצורה שווה. במצב כזה, כאשר הילד בוחר תמונה, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים איזה פריט הילד באמת רוצה. אם שני הפריטים רצויים באותה מידה, אזי נתינת כל אחד מהתמונות שווה לאותו רמה של חיזוק.
לכן, בתחילת שלב זה יש צורך להשתמש בפריטים בעלי עוצמת חיזוק שונים בצורה משמעותית. כאשר הילד נותן את התמונה של החפץ המחזק, המטפל ייתן לו אותו יחד עם חיזוק מילולי. אם הילד בוחר את התמונה של החפץ הלא רצוי, המטפל ייתן לילד את החפץ הנבחר. כאשר הילד מגיב שלילית לגבי קבלה של החפץ הלא רצוי יש להשתמש בפרוצדורה של תיקון טעות (בעצם לא ממש רצית את זה ובכל זאת בחרת…):

א) הדגמה של ההתנהגות הנכונה (הצבעה, נגיעה בתמונה הנכונה).
ב) סיוע לבחירת התמונה הנכונה, אך נתינת חיזוק מילולי (שבח) ולא את החפץ הנבחר כחיזוק.
ג) מעבר למיומנות שנרכשה (הסחה).
ד) חזרה על אפשרות לבחירה וחיזוק על ידי נתינת החפץ המועדף שנבחר.
כאשר יש הצלחה בשלב זה, יש צורך לסדר את התמונות כך שהמחזקים יהיו ברמות דומות. כאשר מופיעות שתי תמונות של חפצים בעלי מחזק דומה מתרחשת דילמה אצל הילד. יש סיכוי שהילד יחליף תמונה אחת כאשר הוא באמת רוצה את החפץ השני. אך מכיוון ששני החפצים רצויים באותה מידה, הילד לא יתאכזב מקבלה של חפץ אחר.
יש צורך ליישם בדיקת התאמה בין רצון הילד לבין התמונות שהוא בוחר כאשר רמת החיזוק של התמונות דומה מאוד. כך ניתן לדעת האם יש קשר בין התמונה שנבחרה לבין רצון הילד.

שלב 4: שימוש במשפטים

בשלב זה מיומנות התקשורת שנלמדת הינה לומר תגובה/הערה (commenting).
ילדים בהתפתחות תקינה רוכשים מיומנות של לומר הערות במקביל להתפתחות של מיומנות שפה. ילדים בהתפתחות תקינה שמשתמשים במילה אחת (שאינם מחברים מילים למשפטים) מעידים לפי טון הקול שלהם וג’סטות שונות, האם הם מעירים הערה או מבקשים בקשה.
מכיוון שילדים אשר משתמשים בPECS אינם מדברים, אין באפשרותם להשתמש ברמזים של טון דיבור. בנוסף, הרבה מהם אינם מפתחים יכולת הצבעה והושטה. לכן, כהכנה ללמידה של משפטים יש צורך ללמד אלטרנטיבות אשר יאפשרו לילד לתקשר האם הוא מתכוון לבקשה או הערה.
ילדים שמשתמשים בPECS לומדים לתקשר הערה או בקשה על ידי צמדי מילים בתחילת המשפט. לדוגמא “אני רוצה” לבקשה, “אני רואה” ו”אני שומע” להערה. מכיוון שלבקשה יש תוצאה יותר מחזקת, ולכן יש יותר מוטיבציה להשתמש בה, השלב הרביעי מתחיל בלמידת הילד להשתמש במתחילי משפט (sentence starter) של בקשה.
בשלב זה נעשה חיבור בין תמונה של המילים “אני רוצה” לבין תמונה של החפץ הרצוי ושימוש בשורת משפט. כאשר הילד מחליף את שורת המשפט עם התמונות הוא מקבל את החפץ המבוקש.

שלב 5: תשובה לשאלה ישירה

שלב זה ממשיך להתבסס על מיומנויות שנלמדו, תוך כדי למידה של פונקציות חדשות. חלק מהילדים בספקטרום האוטיסטי, אינם מביעים רגישות כלפי תוצאות חברתיות בסביבתם. לכן, תהליך הלמידה של הערות ספונטאניות הינו קשה. בונדי, ראיין והייס (1991) מצאו כי יותר יעיל ללמד הערות בהתחלה כתגובה לשאלות פשוטות (מה אתה רואה?). שלב זה מתרכז בללמד את הילד לענות על שאלה אשר קשורה לבקשה. התוצאה הקשורה להתנהגות זו הינה המשך הגישה לחפצים רצויים. ילדים בשלב זה לומדים לענות על השאלה “מה אתה רוצה?”.
שלב זה נלמד על ידי שימוש בפרוצדורה של סיוע מושהה (Delayed Prompting Procedure). השאלה מוצמדת עם נתינה של סיוע אשר יבטיח הצלחה. בתחילה השאלה יחד עם הסיוע מוצגים בו זמנית, ולאחר זמן מה מוכנס השהייה בין השאלה “מה אתה רוצה?” לבין הסיוע שניתן בצורה של הצבעה כלפי התמונה “אני רוצה”.

שלב 6: הערות

בשלב זה הילד רכש את היכולת לתקשר עם מגוון רב של אנשים על מנת לבקש פריט מסוים בצורה ספונטאנית על ידי שימוש בתמונה “אני רוצה” ולאחריו התמונה של הפריט הרצוי. כמו כן הילד יודע לענות על השאלה “מה אתה רוצה?”. בשלב זה אוצר המילים של הילד בנוי ממגוון רב של תמונות אשר מייצגות פריטים ופעילויות שונות של הילד.
בשלב זה מוסיפים תמונה המייצגת תחילה של משפט הערה כגון “אני רואה” ומתחילים תהליך של למידה בעזרתם של חפצים מעניינים ומפתיעים. משתמשים בפרוצדורת סיוע מושהה (Delayed Prompting) לשאלה “מה אתה רואה?” כפי שנעשה בשלב החמישי. מכיוון שהילד רכש את המיומנות של לבנות משפט עם המילה “אני רוצה”, ישנה סבירות גבוהה שהוא ירכיב משפט עם תמונת “אני רואה” ע פי הבקשה. יש צורך לחזק רק על ידי מחזק חברתי מילולי (“כן, אני גם רואה מכונית!”) להבדיל מלתת גישה לחפץ. הבדל דיפרנציאלי זה מלמד את הילד את ההבדל בין להעיר הערה לבין לבקש פריט.
נקודה חשובה בשלב זה הינו למידת הילד לענות בצורה דיפרנציאלית בין השאלות “מה אתה רואה?” ל”מה אתה רוצה?” על ידי שימוש נכון בתמונות המייצגות “אני רואה” ו”אני רוצה”. במהלך האימון יש צורך ליצור מצבים שבהם הילד יוכל בצורה ספונטאנית לשמר את ההתנהגות.
על מנת לפתח הערות ספונטאניות, שלב זה צריך להתחיל בשחזור מצבים שבהם ילדים בהתפתחות תקינה מתקשרים. מצבים מפתיעים או מצבים שבהם יש הפרה של ציפיות הילד מביאות לתגובות והערות אצל ילדים עם התפתחות תקינה. ניתן ליצור הזדמנויות כאלו במסגרת של שיעורים ומצבים במשך היום. במהלך מצבים אלו המטפל יכול להדהות את השאלות (מה אתה רואה?) כך שהמצב עצמו יגרום להתנהגות התקשורת. ניתן להציג סוגים נוספים של שאלות ותמונות מתאימות לדוגמא “מה זה?”, “מה אתה שומע?”, “מה יש לך?” וכדומה.

לרשימת אפליקציות המותאמות לילדים עם צרכים מיוחדים לחץ כאן

שיתוף המאמר

הצהרת נגישות

אנו רואים חשיבות רבה בהנגשת האתר ומשקיעים משאבים רבים להפוך אתר זה לנגיש באופן מקסימלי, בכדי לאפשר את חווית הגלישה לכלל האוכלוסייה ולאנשים עם מוגבלויות בפרט. 

התאמות הנגישות באתר בוצעו עפ”י המלצות התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט ברמת AA. עם זאת, ייתכן ותמצאו אלמנטים שאינם מונגשים כי טרם הונגשו ו/או שלא נמצאה טכנולוגיה מתאימה ולצד זה אנו מבטיחים כי מתבצעים מרב המאמצים לשפר ולהנגיש את האתר ללא פשרות.

במידה ונתקלתם בקושי בגלישה באתר ו/או בצפייה בתוכנו אנו מתנצלים ונודה אם תפנו את תשומת ליבנו לכך באחד מאמצעי הקשר המפורטים בתחתית ההצהרה.

אנחנו מבטיחים להמשיך ולעשות כל שביכולתנו על מנת לשפר, לתקן את הדרוש ולהתאימו לצורכיכם.

משרדי החברה ממוקמים ברחוב הכישור 49 בחולון ונגישים לכל אדם.

פרטי אחראית הנגישות של האתר- לידיה נגב  

דוא”ל: info@liorcenter.com

× דברו איתנו בווטסאפ